|
|
| |
מטרת בית הספר
המטרה הייתה לחנך את ניצולי השואה הצעירים, לתרגלם ולהכינם לעלייה העתידית לארץ ישראל. נוסף על כן, בית הספר סיפק קורת גג ומזון לאלה, אשר היו זקוקים לכך.
בית הספר נוהל על ידי סמואל מילק בטליון ומשה מורדכלביץ', מדריך מתנועת בית"ר, שלימד את התלמידים את השפה העברית, אידיאולוגיה של תנועת בית"ר, יהדות וציונות. הוא היה אחראי לכך שהתלמידים יהיו מוכנים נפשית ופיזית למה שמחכה להם בארץ ישראל.
ייחודו של בית הספר
1. בית הספר הוקם מחוץ מחנות הפליטים (DP camps ) לפליטים הצעירים, כששאר בתי הספר מאותו הסוג היו בתוך המחנות.
2. על פי עדותו של משה מורדכלביץ', בית הספר הוקם מיוזמתו הבלעדית של סאמואל מילק בטליון. הוא ניגש למשה עם הרעיון ואחר-כך הציג אותו לפני חברי מפקדת בית"ר במינכן.
3. בניגוד לכמעט כל בתי הספר המוכרים לפליטים, אחרי מלחמת העולם השנייה, שהוקמו ונתמכו על ידי ארגון אורט ולא השתייכו לזרם פוליטי או אידיאולוגי כלשהו, בית הספר "מסדה" השתייך לתנועת בית"ר.
4. בית הספר קיבל תמיכה כלכלית מהמרכז של תנועת בית"ר במינכן, גם הממשל הצבאי האמריקאי המקומי נתן את תמיכתו לפרויקט. השלטון הגרמני של האזור ושל העיר דרמשטט הקצה מבנים לבית הספר ולמגורי התלמידים בסביבתו. הסמכות החינוכית המקומית סיפקה מורים מקצועיים.
מידע היסטורי על בית הספר
1. העיתון "דרמשטטר אכו" (Darmstädter Echo ) פרסם שני מאמרים חשובים על בית הספר. המאמרים הללו, לצד התמונות הרבות של סמואל מ. ביאטלון מבית הספר, הינם מקור היסטורי מרכזי כאן. מאמר אחד פורסם ב-13 לספטמבר 1947, בתחילת הפעילות של בית הספר והשני ב-9 לדצמבר 1947 – אחרי טקס הפתיחה הרשמי.
2. ביומנו של ראש ממשלת הסן (Regierungspräsident ), היושב בדרמשטט, פרופ' לודוויג ברגשטרסר (Ludwig Bergsträsser ) (שלפי העיתון "דרמשטטר אכו" נוכח בטקס הפתיחה הרשמי של בית הספר) מצוין:
יום שישי, 18 ליוני, 1948
"ישיבה בנוגע לשיכון של מוסד דו-אזורי לקידום של הוראה אקוסטית ואופטית. יש בקשה לקבלת שיכון. אנו הצענו את תחנת הרכבת הישנה מיין-נקר (Mein-Neckar ), אותה כנראה בקרוב יעזוב בית הספר המקצועי היהודי."
לרישום זה יש הערת שוליים של אקרט ג. פרנץ (Eckard G. Franz ):
"בית הספר המקצועי – המוקם על ידי סמואל בטליון תוך שיתוף פעולה עם הקהילה, שהוקמה מחדש – ארגן קורסי מכינה לפליטים יהודים צעירים, לקראת ההגירה."
3. בית הספר מוזכר על ידי פאול אנסברג (Paul Ansberg ) בספרו "הקהילות היהודיות בהסן" (Die Jüdischen Gemeinden in Hessen ) (1971).
4. אקרט ג. פרנץ, עורך הספר "יהודים כאזרחי דרמשטט" (Juden als Darmstädter Bürger ), כלל בספר את מאמרו של מוריץ נוימן (Moritz Neumann ) "אחרי... על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בדרמשטט מאז 1945" (Danach… Zur Geschichte der jüdischen Gemeinde in Darmstadt seit 1945 ), בו הוא מרמז על קיומו של בית הספר, אך נמנע מלציינו באופן מפורש.
5. כמעט כל הפרסומים על היהודים בדרמשטט אחרי 1945 מציינים את בית הספר המקצועי היהודי. יחד עם זאת, בכולם מופיעה כמעט אותה הפסקה. המקור לפסקה הזו מוכר.
6. בית הספר מצוין בחומר שנמצא בארכיון ז'בוטינסקי בתל אביב, הדן בתנועת בית"ר בגרמניה אחרי 1945.
7. חומר על סמואל מ. בטליון, בית הספר "מסדה" ותנועת בית"ר בגרמניה מופיע בספר "בית"ר בשארית הפליטה" מאת חיים לזר.
|
|
|
